ידידינו ורעינו, גולשי האתר ומבקריו הנאמנים.

לפני כשלוש שנים נטלנו על עצמנו שליחות. נטלנו, אנו, בעלי האתר, קבוצת המשקיעים, חברת התפעול, צוות העריכה, העיתונאים והכותבים. נטלנו על שכמנו את המשימה הלא-קלה. להעמיד לרשותכם, אתם – הגולשים החרדיים ברשת האינטרנט. חרדים לדתכם וחרדים לדעתכם. פורטל תוכן עשיר, מלא תוכן ומגוון בהיקפיו, ובעיקר - נקי, מסונן ומזוקק.

לנגד עינינו, ללא שום קריטריון מוכתב, ככל שנכון הדבר לגבי העבר, שמנו מעל הכל ולפני הכל את כבודם ואת דעתם של רבני ישראל, אלו הנושאים בעול הנהגת העדה מדור דור, והשתדלנו במעשינו לכוון לדעת קודשם. לפעול לאור הרוח אותה הכתיבו הם במערכות העיתונים היומיים החרדים הותיקים. ולספק במסגרות הטכנולוגיה של דורנו פינת יקרת של מידע חדשותי וכללי ברוח ישראל סבא ללא שינוי או סטיה.

שנתיים של עבודה מאומצת מאחורי הקלעים, ועוד שנה של הגשת התוכן לפניכם, נקטעו להם באחת. נקטעו מבחינה זו שהעבודה במערכת ועל מסכי הכותבים והעורכים במדורים השונים הופסקה באחת, אך לא נקטעו חלילה מבחינת השליחות אותה נטלנו על עצמנו, ואשר אותה המשכנו לשאת בעוז ובגאון דוקא אז.

דווקא אז, נקלענו לרגע של מבחן באמיתות שליחותנו, וזה היה רגע לא-קל, לא נכחד זאת ממכם. אך דוקא אז זהרו לנגד עינינו שבעתיים דמותם של בעלי האתר, יזמיו ומפעיליו. אשר למרות הכסף הרב אותו הם השקיעו, למרות העמל הרב, למרות תחושת השליחות שפיעמה בהם ובכל אחד מאיתנו בכל רגע, למרות כל אלו, דבריהם הברורים של גדולי ישראל שליט"א, אשר לא היו מוטלים בספק, הכריעו את הכף באחת.

השליחות נמשכה. נמשכה בעצם סגירת האתר, בדיוק כפי שהיא נמשכה בעת פעולתו. השליחות נמשכה, בהבנה, בקושי, אך נמשכה בעוז ובעוצמה. אנחנו כרוכים לדעת תורה, והיא אשר מגדירה את פעולותינו לטוב ולמוטב.

כעת, ידידיי, השליחות נמשכת. שלשלת נוספת מתחברת היום לשרשרת השליחות התלויה לפתחנו.

השליחות שנעשתה עם קיומו של אתרוג, השליחות שנמשכה עם סגירתו הנחרצת, אותה שליחות נמשכת כעת עם פתיחתו של 'טוג' חביבנו זה, שמהר מאוד ישוב בעזה"ש להיות גם חביבכם. השליחות אינה מתחדשת, היא אינה מתחילה מחדש, היא היתה, היא נמצאה עמנו כל העת, והיא הולכת עמנו קדימה. היא היתה בדרישה, קומתה נזקפה בפרישה, וכעת היא ממשיכה בעוצמה.

העיסוק באינטרנט מעצם טבעו כרוך בהסתייגות מובנת של כל יהודי באשר הוא. בעצם, גם העיסוק בכלל בעתונות ובתקשורת המונים, לא היה מעולם דבר ברור מאליו. ההיפך הוא הנכון. החרדים לדבר ה', הדירו מאז ומעולם את עיניהם מלשזוף כתבי עת שהתפרסמו מזמן לזמן. לא תמיד בגלל תכנים רעים שהשתרבבו בהם, אלא בגלל עצם העיסוק בהבלי העולם, שעניינו היה רחוק ממושגי חייהם עד לזרא.

אך גדולי ישראל שבדורות הקודמים, עיני הבדולח אשר צפו למרחוק, הם אשר ראו, הבינו גם ידעו, כי שומה עלינו ליטול את החנית מיד המצרי ולהכותו בה מכה רבה. הם אשר העמידו את בחירי אנשיהם להניח בידם את קולמוס הסופרים, למען ינחילו לדורות, בעיקר לצעירים ולמי שאינם חובשים את ספסלי בתי המדרשות באופן קבוע. למען לא ירעו כל אלו בשדות זרים, חלילה.

היו אלה מרנן ורבנן האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא בגליציה, הגאון רבינו יצחק אלחנן מקובנא בליטא, והגאון רבי יעקב עטלינגר רבה של אלטונה ובעל ה'ערוך לנר' בגרמניה,  ומרנן האדמו"ר בעל ה'אמרי אמת' מגור  ובעל ה'חפץ חיים' במסגרת 'אגודת ישראל'. כך גם  בדורנו אנו בארץ הקודש האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' וראש הישיבה הגאון בעל ה'אבי עזרי' זיע"א. אשר הבינו בדעת תורתם הקדושה כי הגיעה העת לעשות לה'. ויאמר להם – זאת עשו.

במצבים רבים נמצא עם ישראל במהלך ההיסטוריה שלו. מצבים רבים גם עוברים על כל יהודי באשר הוא שם במהלך חייו, כקהילה וכפרטים. בעל הטורים מציין כי ארבע פעמים נקרא עם ישראל בכינוי 'אתם'. אתם קחו לכם תבן. אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים. אתם נצבים היום כולכם. אתם עדי נאום ה'.

מצבים אלו, מחד גיסא העיסוק כעבדים בזוהמת מצרים ומאידך גיסא המראות הגדולים אשר ראו על הים, מחד גיסא הכללות שמכילה בקרבה את ראשיכם ושפטיכם אך גם את חוטבי עצך ושואבי מימך, ודוב מאידך גיסא דוקא כלליות זו היא שמביאה אותנו למצב של 'אתם עדי'.

כך בכל דור ודור וכך בדורנו אנו, דור עקבתא דמשיחא. ישנם את העשירונים העליונים, תופסי התורה, עמליה ולומדיה, אשר ליבם ודעתם מלא את כבוד ה', ואין כל הנושא של חדשות ותוכן מעבר לקשור בתוה"ק תופס כלל מקום על סדר יומם. ישנם אלו אשר עסוקים במלאכת יומם, ונזקקים למידע הניתן להם בעיתונות ובאינטרנט לצורך מחייתם, וישנם גם אלו אשר בליבם מאומה, אך מזרע קודש מחצבתם, וגם בעת שוטטותם להבליהם מעדיפים הם להגיע אל הנצרך להם בהיתר ולא באיסור.

במקום הזה נמצאים אנו, אשר בשליחותא דקמאי קא עסקינן. אנו אשר גם בעת שהיינו בבחינת אינו מצווה, הוכחנו כי דעת התורה וכבוד חכמיה הם נר לרגלינו ללא סייג, נבחרנו גם כעת להיות אלו אשר יעמדו בחזית המאבק על הלב ועל הנפש, ולספק לכל אשר יראת ה' בלבבו את כל המידע הנצרך, בחדשות, בכלכלה, בארץ ומעבר לים, מהיכלי הישיבות ומחצרות הקודש. בתוספת מאמרים וסקירות תוכן, מושגים יהודיים וכלליים, וכל שאר המדורים אשר לפניכם. למען דעת – גם כאן – במקום זוהמת ארץ מצרים – כי ה' הוא האלוקים, אין עוד מלבדו.

השינוי היחיד – אך המהותי – בחלק הנוכחי של שליחותנו, היא העובדה כי מכאן ולהבא, איננו עוד מסתמכים על דעתנו והבנתנו טובה ככל שהיתה, אלא מצווים ועומדים אנו מפיהם של גדולים וחכמים. הם אשר קבעו את המתווה להמשך הדרך, הם אשר עומדים כעת על גבינו והם הנושאים באחריות הכוללת לרמת התכנים באתר. אנו בכוחם – נשתדל בעזה"ש להיות עמוד האש להאיר את הלילה.

ביחד ובגאון, נשלב ידינו, ונמשיך בשליחות. לאורם ולדרכם.