יום שני ב' בכסלו תשע"ה 24/11/2014
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

מרים הנביאה

אחות משה ואשת חור היתה מרים הנביאה. בזכותה זכו בני ישראל במדבר למים, ומפני כבודה התעכבו שבעה ימים במדבר.

אבי לזר י' בניסן תש"ע - 25/03/2010 06:01
עם תחילת השעבוד של בני ישראל בארץ מצרים נולדה לעמרם ולאשתו יוכבד בת, הם קראו שמה "מרים" על שם שמיררו המצריים את חייהם של בני ישראל במצרים. עוד בהיותה ילדה קטנה התגלתה מסירות נפשה של מרים לאומה הישראלית. בשעה שפרעה מלך מצרים גזר על המיילדות שפרה ופועה - יוכבד ובתה מרים - להרוג את כל הזכרים הנולדים לבני ישראל, שכן ראה בכוכבים שעתיד להיוולד בן שיושיע אותם, סיכנו המיילדות את נפשן ולא שמעו לדברי פרעה. לא רק שלא הרגו את הבנים, אלא עוד היו מגדלות אותם ומספקות לעניים שבהם מים ומזון. כששמע פרעה על מעשיהן, רגז עליהן מאד אך במסירות נפשן הן לא שעו לדבריו והמשיכו בעזרה לילודה הישראלית במצרים. בזכות מסירות נפש זו זכתה מרים ל"בתי מלוכה", שכן יצא ממנה דוד מלך ישראל. 

בזמן גזירת פרעה, ראה עמרם גדול הדור ואביה של מרים, כי לשווא עמלים בלידת הילדים שכן הם מיד נהרגים [אומנם אשתו ובתו הצילו, אך זה היה חלק מועט]. מה עשה? עמד וגירש את אשתו. ומכיוון שגדול הדור גירש, עמדו כל העם וגירשו נשותיהם. אמרה לו בתו הקטנה מרים, שהייתה אז בגיל חמש שנים בלבד, אבא! גזירתך קשה משל פרעה! פרעה לא גזר אלא על הזכרים בלבד, ואתה גזרת גם על הזכרים וגם על הנקבות. פרעה לא גזר אלא בעולם הזה [שכן התינוקות שמיד נהרגו קיבלו עולם הבא], ואתה גזרת גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. עמד עמרם והחזיר את אשתו, עמדו כולם והחזירו את נשותיהם. 

מרים הנביאה הייתה משבע הנביאות שקמו לעם ישראל. לדרגה גבוהה זו לא זכתה רק בסוף ימיה, אלא עוד בימי ילדותה. שכן עוד לפני שנולד אחיה משה רבינו היא אמרה - עתידה אימי שתלד בן שיושיע את ישראל. ומכיוון שנולד משה רבינו התמלא הבית כולו אורה, עמד אביה עמרם ונשקה בראשה ואמר לה - בתי, נתקיימה נבואתך. ומכיוון שהטילוהו ליאור עמד אביה וטפחה על ראשה ואמר לה - בתי, היכן נבואתך? לאחר שיוכבד אם משה השליכה אותו ליאור כדי להצילו מיד המצרים, עמדה מרים על שפת היאור כדי להשגיח על אחיה ולשומרו. ובזכות זה שהמתינה למשה על היאור זכתה שכל ארבעים השנה שהיו בני ישראל במדבר היו המים בזכותה. ומכאן הביטוי הידוע "בארה של מרים". 

והיאך הייתה הבאר עשויה? דומה לסלע, ובתוכו היו המים מפכים וזבים. באר זו היתה עולה עמם להרים ויורדת עימהם לגאיות. מקום שישראל שורים - היא שורה כנגדם, במקום גבוה, בחצר אוהל מועד, כנגד פתחו של אוהל מועד. נשיאי ישראל היו באים וסובבים אותה במקלותיהם ואומרים עליה שירה, והמים היו מבעבעים ועולים כעמוד למעלה, וכל אחד מהנשיאים היה מושך את המים במקלו, איש לשבטו ואיש למשפחתו. ואישה שהייתה צריכה ללכת אצל חברתה משבט אחר, הייתה מפליגה בספינה. מימי הבאר היו יוצאים חוץ למחנה ומקיפים רצועת קרקע גדולה, ומגדלים מיני דשאים ואילנות שאין להם סוף. 

בגמרא נאמר: "הרוצה לראות בארה של מרים, יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה [רשת] בים, וזו היא בארה של מרים" [שבת ל"ה]. ואילו בתלמוד הירושלמי הגירסא היא דוקא הר הישימון וימה של טבריה, היא ים כנרת, וכן מובא במדרש רבא, וכן העיד רבי חיים ויטאל כי כל הבנותיו המעמיקות בתורת הסוד הם תוצאה של שתיה ממימי בארה של מרים בידי רבו האר"י הקדוש, והוא אף מציין את מיקומה המדוייק, מול חמי טבריה, במקום שגדלים הרבה דקלים, כנגד מגדל אחד בהר. "יש אומרים, כי מנהג הוא לדלות מים בכל מוצאי שבת, כי בארה של מרים סובב כל מוצאי שבת את כל הבארות, ומי שפוגע בו וישתה, יתרפא מכל התחלואים" [כל-בו סוף הלכות הבדלה]. 

בשעה שמתה מרים הנביאה חדלו המים מלזוב בסלע ובני ישראל צמאו למים. או אז היכה משה רבינו על הסלע - שהוא היה בארה של מרים - ויצאו ממנו מים. 

פרק מיוחד בהלכות לשון הרע לומדים ממרים. הקדוש ברוך הוא הערה רוח של נבואה על שבעים זקנים מישראל, ולאחר זמן פסקה מהם הנבואה. אך משני זקנים - אלדד ומידד - לא פסקה הנבואה. מיד בא גרשום בנו של משה ואמר זאת לאביו. באותה השעה נכחה מרים ליד ציפורה אשת משה, ושמעה אותה אומרת - רחמנות על נשותיהם של אלדד ומידד, שכן אם הם נביאים בהכרח שהם פירשו מנשותיהם כמו שבעלי משה פרש ממני. ומזה ידעה מרים כי משה אחיה פרש מציפורה אשתו, הלכה וסיפרה זאת לאחיה אהרן. ואף על פי שלא התכוונה מרים לספר בגנותו של משה, אף על פי כן, נענשה מרים וקבלה צרעת ומשה רבינו התפלל עליה אל ה' כדי שתתרפא. בצרעת זו יש נזיפת פנים של הקדוש ברוך הוא על מרים, ועל נזיפה זו הסתגרה מרים מחוץ למחנה שבעה ימים. וכל בני ישראל המתינו ממסעם עד לכניסתה חזרה של מרים למחנה. ומפני מה חלקו לה עם ישראל כבוד גדול בהמתנה זו? מפני שאף היא המתינה על משה בשעה שהיה מושלך ביאור. 

אחד משש הזכירות התמידיות היא: "זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים" [דברים כ"ד ט']. ומפסוק זה לומד רבי מאיר הכהן מראדין בעל ה"חפץ חיים" שהמספר לשון הרע "עובר בכך על מצוות עשה זכור את... שהזהירה התורה אשר נעשה לצדקת מרים הנביאה שלא דיברה אלא באחיה אשר אהבתו כנפשה, וגידלתו על ברכיה, וסכנה עצמה להצילו מן הים, והיא לא דברה בגנותו אלא מה שהשוותה אותו לשאר הנביאים, ולא דברה בפניו שייבוש, ולא בפני רבים, רק בינה לבין אחיה הקדוש בצנעה, והוא לא הקפיד על הדברים הללו, ואף על פי כן לא הואילו כל מעשיה הטובים, קל וחומר לשאר אנשים טיפשים... שבוודאי ייענשו על זה מאד". 

בני ישראל במסעם הגיעו לקדש שבמדבר צין. שם, בי' לחודש ניסן בשנה השלושים ותשע לצאתם מארץ מצרים, מתה מרים ושם נקברה